חוקי ששבש

תחילת המשחק

מטרת המשחק

השחקן הלבן נע על-פי האיור למעלה. השחקן השחור נע בכיוון ההפוך.

תנועת הכלים במשחק ששבש

עם תחילת המשחק זורק כל משחק קוביה בודדת. השחקן שקיבל את המספר הגבוה יותר הוא שיתחיל את המשחק. אם המספרים שנזרקו זהים, השחקנים ממשיכים לזרוק עד שיוצאים מספרים שונים.

במידה ומשחקים על-פי הכללים הרשמיים של המשחק, אז הצעד הראשון במשחק ששבש הוא לפי שתי הקוביות שנזרקו על-ידי שני השחקנים. במידה ומשחקים לפי כללי ששבש בהם משתמשים בארץ, אז לאחר שנקבע מי מתחיל, הוא זורק את שתי הקוביות פעם נוספת.

המספרים היוצאים בקוביות קובעים כמה צעדים על השחקן להזיז את כליו. הכלים מוזזים תמיד קדימה (כלומר, לכיוון הבית של השחקן המזיז), אך במספר מגבלות:

• ניתן להזיז את הכלים רק אל משולשים "פנויים", כלומר משולשים שאינם תפוסים על ידי שניים או יותר כלים של השחקן השני. משולש בו יש יותר משחקן מכלי אחד נקרא "בית". ככל שלשחקן מסיים יש יותר בתים, כך הוא מגביל את תנועת השחקן השני.
• המספרים על הקוביה מגדירים שני צעדים נפרדים של הכלים. כלומר שאם הקוביות הראו 3 ו-5, אז אפשר יהיה להזיז כלי אחד 3 צעדים, ואת הכלי השני 5 צעדים. השחקן יכול גם להזיז כלי אחד 8 צעדים, אך רק אם אחת מנקודות הביניים (3 או 5) הייתה פנוייה.
• שחקן השטיל זוג קוביות עם מספרים זהים (דאבל), ישחק את הצעד המופיע על הקוביות פעמיים. כלומר, אם הקוביות הראו 4 ו-4, השחקן ילך 4 צעדים עם 4 כלים.
• שחקן חייב לנצל את שני המהלכים שלו אם יש באפשרותו לעשות כן בצורה חוקית. כלומר, אין שחקן יכול לבחור שלא לנצל מהלך אם הוא יכול לעשותו. אם אי אפשר לבצע מהלך, אז השחקן מאבד את תורו.

הוצאת כלי (לכידה) והכנסת כלי

בדוגמא מעל ניתן לראות כי לשחקן השחור יש שני כלים בודדים על שני משולשים. במצב מסוג זה נקראים הכלים "פתוחים", והשחקן היריב יכול לנחות עליהם עם אחד מכליו, וללכוד (להוציא) אותם. בדוגמא מעל זרק השחקן הלבן קוביות, ויצא לו 4 ו-2. באמצעות שני מהלכים הוא יכול עתה להעביר את כליו לפי החיצים, וללכוד את הכלי השחוק.

כלים לכודים ממוקמים על המפריד שבמרכז הלוח. לאחר לכידת כלי של שחקן מסויים, הוא לא יוכל לבצע שום מהלך עד שיחזיר את הכלי למשחק. אם יש לשחקן כמה כלים בחוץ, הוא חייב להכניס קודם את כולם בטרם יוכל לבצע צעד נוסף.