בול קליעה/בול פגיעה מתנהל בתורות כאשר כל שחקן בתורו מנחש את מספרו של היריב, לאחר הניחוש על היריב לגלות למנחש מהו טיב ניחושו באמצעות רמזים הנקראים: בולים וקליעות. בול - מצב בו אחת הספרות במספר המנוחש זהה לספרה במספר המקורי, וממוקמת נכון.

קליעה - מצב בו אחת הספרות במספר המנוחש זהה לספרה במספר המקורי, אך ממוקמת במיקום שונה.

דוגמאות: לשם פשטות ההסבר נניח כי המספר אותו אנו מנסים לנחש הוא 1234.

ניחש שחקן 5167, אומרים כי יש לו קליעה אחת, משום שהספרה 1 קיימת במספר המקורי אולם אינה ממוקמת במקום הכון.
ניחש שחקן 1567, הרי שיש לו בול אחד, משום שהספרה 1 ממוקמת כראוי וקיימת במספר המקורי.
ניחש שחקן 5678 הרי שאין לו אף בול ואף פגיעה משום שהמספר שנוחש שונה לחלוטין מהמספר המקורי.
באמצעות הניחושים השונים אמור המנחש להתקדם בדרך של ניסוי, טעייה והסקת מסקנות, עד אשר יצליח לפצח את המספר של היריב. הראשון שמצליח בניחוש זה מוכתר כמנצח.

במקרה ואחד השחקנים נקלע למבוי סתום בניחושיו והוא סבור שייתכן שנפלה טעות בסימון הבולים והפגיות זכותו לבקש מהשחקן היריב שיבדוק את תשובותיו שנית. אם אכן נפלה טעות, הפסיד השחקן שביצע אותה.

כל שחקן מחלק דף נייר לשלוש עמודות. באחת נרשמים ניחושיו, בשנייה מספר הבולים ובשלישית מספר הקליעות. את המספרים אותם צריך לנחש רושמים על פיסת נייר נפרדת ומצפינים אותה.

כמשחק קופסה, מכיל המשחק שני לוחות בהם ננעצים מסמרי משחק. מסמרי משחק צבעוניים מייצגים את הספרות, אף כי בדרך כלל מגוון האפשרויות מצומצם יותר (שישה צבעים במקום 10 ספרות). מסמרי משחק בצבעים שחור ולבן מייצגים בולים וקליעות בהתאמה. לוחות המשחק מחולקים לשלושה מתחמים: מתחם מכוסה בו מסתיר השחקן את בחירתו הסודית, ושתי עמודות, באחת השחקן נועץ את ניחושיו ובשנייה את מספר הבולים והקליעות להם זכה הניחוש.

כמשחק קופסה מועד המשחק לתקלות בהן השחקן השני רואה את הניחוש, משום שכיסוי המתחם מוסר בשוגג. המשחק מתאים לילדים קטנים יותר משום שמגוון האפשרויות קטן יותר, לכן דרושים פחות תורות כדי לפענח את הצופן. כמו כן, אין צורך לדעת לכתוב ולקרוא ספרות. מאידך, המשחק צבעוני ומושך לילדים קטנים, אך קיימת סכנת בליעה ואיבוד של מסמרי המשחק.