פריסבי/פריזבי/צלחת מעופפת

פריסבי מתנהל על מגרש דשא (לרוב) בגודל של 100 מטר על 35 מטר עם שני שטחי הבקעה בקצוותיו הצרים, בדומה למגרש פוטבול ועם דיסקית שמסתה היא 175 גרם. מטרת המשחק היא להעביר את הצלחת המעופפת אל תוך שטח ההבקעה.

אין מגע בין שחקנים.
אין תנועה עם הצלחת (מלבד רגל ציר).
על שחקני ההתקפה להעביר את הצלחת אל שטח ההבקעה.
על שחקני ההגנה לנסות ולמנוע מהם להגיע אל שטח זה (כאמור, ללא מגע).
כאשר צלחת נופלת לקרקע, נתפסת או מופלת על ידי שחקן הגנה או נופלת או נתפסת מחוץ למגרש, הצלחת עוברת לקבוצה היריבה.
כשהצלחת עוברת צד המגינים בלבד יכולים להרים אותה והם הופכים לתוקפים ושואפים להגיע לכיוון ההפוך מזה שהתקיפה אליו ההתקפה קודם לכן.
השיפוט הוא עצמי. גם בתחרויות עולמיות.

המשחק מתחיל בזריקה של אחת הקבוצות מקצה המגרש שלה לכיוון הקבוצה השנייה על מנת שזו תתחיל לתקוף. הקבוצה שלכיוונה נזרק הפריזבי רשאית לתפוס אותו או לתת לו ליפול אך אם שחקן מהקבוצה שאליה נזרק הפריזבי תופס את הפריזבי ולאחר מכן שומט אותו הדבר נחשב כאיבוד צלחת והקבוצה השנייה מקבלת את הזכות לתקוף.

במשחק משתתפות שתי קבוצות של 7 שחקנים כל אחת + מחליפים. כדי להבקיע, על שחקן מקבוצה מסוימת לתפוס את הפריזבי בתוך אזור מסומן בשטח היריב(שנקרא גם end zone).

בתחילת המשחק כל קבוצה עומדת בשורה על הקו החיצוני של שטח ההבקעה שלה (n-zone). שחקן מתוך הקבוצה המגנה נבחר לזרוק את זריקת הפתיחה (ה"פול"). לאחר שהקבוצה המתקיפה מסיגה את הדיסקית השחקנים מתקדמים לעבר האזור המסומן על ידי התמסרות ביניהם. לשחקן אסור לרוץ כאשר הפריזבי ברשותו אלא רק למסור. כאשר הפריזבי נוגע בקרקע כתוצאה מזריקה תועה או מחטיפתו/הפלתו כאשר הוא באוויר על ידי שחקן מהקבוצה היריבה מתבצעת העברה ,כלומר, הקבוצה השנייה מקבלת את הזכות לתקוף. אסור לחטוף את הפריזבי מיידיו של שחקן או ליצור מגע עימו או עם הצלחת כאשר היא ביידיו. לאחר כל הבקעה מחליפות הקבוצות צדדים ונזרקת זריקה כמו בתחילת המשחק על ידי שחקן מקבוצה שהבקיעה. מותר לשמור על שחקן שביידיו נמצא הפריזבי אך אסור ליצור מגע, לשומר אחד מותר להיות כמעט צמוד לשחקן אך כל השומרים האחרים חייבים להיות במרחק של 3 מטרים ממנו לפחות. במשחק אין שופט והוא מתנהל על ידי קוד כבוד ייחודי - המשחק מתנהל כמעט לגמרי ללא אלימות מכל סוג שהיא, במקרה ונוצר מקרה כזה השחקן שביצע את העברה יגיש את הצלחת לשחקן היריב והמשחק יחודש.

במשחק ישנן מספר זריקות עיקריות: בקהנד (backhand)- הזריקה ה"רגילה", יש לאחוז את הפריזבי עם האגודל בחלק העליון, האצבע המורה על המסילה הצידית ושלוש אצבעות בחלק התחתון. הזריקה מתבצעת על ידי הצמדת היד עם הפריזבי לאזור הבטן (שחקן ימיני יצמיד את יד ימין שלו לאזור השמאלי של בטנו) ויישורה תוך כדי סיבוב הגוף (שחקן ימיני יסתובב בכיוון השעון). פורהנד (forehand)- כדי לבצע את הזריקה יש לאחוז את הפריזבי עם 4 אצבעות: האגודל, האצבע המורה, האמה והקמיצה. האגודל תימצא בחלק העליון בסמוך לקצה, עם האצבע בחלק התחתון בצמוד למסילה ועם האמה והקמיצה בחלק התחתון כאשר הן פונות לכיוון מרכז הפריזבי. הזריקה מבוצעת על ידי לקיחת היד ישרה אחורנית (ללא שינוי צידה של היד), סיבוב הגוף תוך כדי כיפוף הברכיים (שחקן ימיני יסתובב נגד כיוון השעון) ושחרור הצלחת תוך כדי שימוש באצבע המורה כציר סיבוב לזמן קצר. אובר (over)- כדי לבצע אובר יש להחזיק את הפריזבי בדומה לזריקת הבקהנד אך בצדדים הפוכים- האגודל בצד התחתון, האצבע המורה על המסילה ושאר האצבעות בחלק העליון. הזריקה מבוצעת על ידי לקיחת היד אחורנית ושליחתה קדימה תוך כדי תנועה סיבובית של פרק כף היד. שיחרור הפריזבי מתבצע כאשר הוא נמצא בקו הכתפיים. האמר(hammer)- האחיזה של הזריקה הזו זהה לאחיזה של פורהנד רגיל. הזריקה מתבצעת על ידי לקיחת היד אחורנית מעל הראש וישורה מעלה בתנועת הנפה תוך כדי הטיית הפריזבי בזווית של 30-45 מעלות לצד העליון (הצד התחתון של הפריזבי אמור לפנות כלפי מעלה) ושיחרורו בשיא הגובה. אם הזריקה מבוצעת כהלכה, הפריזבי אמור לנסוק כלפי מעלה ולאחר מכן לדאות מטה כאשר הצד התחתון שלו פונה מעלה והפריזבי עצמו מקביל לקרקע.

בארץ קיימות מספר קבוצות נוער והבולטות ביניהן הן: "קוביות הסוכר","sasha club", "helix", "pizza slicers", "disc busters".