השחקנים משחקים עם סט של 20 כלים, המחולקים ל-9 סוגים, כאשר לכל סוג ישנו שם ויכולות תנועה משלו. מטרת המשחק היא לגרום לכך שהמלך (אחד מכלים אלה) היריב יהיה בסכנת שבייה ולא יוכל לצאת ממנה. חוקי המשחק דומים לחוקי השחמט, אולם בניגוד לשחמט, לשחקן ישנה אפשרות להחזיר למשחק כלים שנשבו על-ידו למשחק כשלו.

בין שחקנים בעלי רמות משחק שונות משוחק לעתים קרובות "משחק נכות" (駒落ち戦 - קוֹמַאוֹצִ'יסֶן - קרב כלים נופלים). במשחק נכות כמה מכלי השחקן בעל המלך הלבן (במשחק נכות הוא נקרא 下手 - שיטאטֶה - יד תחתונה. לבעל המלך השחור קוראים 上手 - אוּוַּאטה - יד עליונה) מוצאים מהמשחק, אך הוא המתחיל. דוגמאות לכמה סוגי נכויות נפוצים:

רומח שמאלי מורד. (נכות זו נקראת קיוֹ " - 香落ち - נפילת רומח.)
רץ מורד. (" " " קאקוּ אוֹצִ'י - 角落ち - " רץ.)
צריח מורד. (" " "הִישָׁה " - 飛車落ち - " " צריח.)
צריח ורומח שמאלי מורדים. (" " " הִיקיוֹ " -飛香落ち - " צריח ורומח.)
צריח ורץ מורדים. (" " " נימאי " - 二枚落ち - " שני שטוחים1).
צריח, רץ ושני הרומחים מורדים. (" " " שִׁימַאי " - 四枚落ち - " ארבעה ").
צריח, רץ, שני הרומחים ושני הפרשים מורדים. (" " "רוֹקוֹמאי " - 六枚落ち - " שישה ").
הכוונה במילה "שטוחים" היא לכלי המשחק.
הערה: משחק ללא נכויות נקרא 平手戦 - היראטֶסֶן - קרב ידיים שְלווֹת.

השיטה לתיעוד משחקי שוגי הומצאה על ידי ג'ורג' הודג'ס (George Hodges) בשנת 1976. היא מבוססת על שיטת תיעוד משחקי השחמט האלגברית, אך שונה ממנה מעט.

דוגמה טיפוסית היא P-8f. האות הראשונה מראה איזה כלי זז: P-חייל, L-רומח, N-פרש (הוא לא מסומן כ-K על-מנת לא לבלבל בינו לבין המלך) S-כסף, G-זהב, B-רץ, R-צריח ו-K-מלך. כלים מקודמים מסומנים על ידי + ליד האות, לדוגמה +P הוא חייל מקודם. הסימן שאחריו מייצג את סוג התנועה: - מסמל תנועה רגילה, x מסמל שבייה ו-* מסמל הפלה. לבסוף מגיע הסימון של הנקודה אליה זז הכלי. האות מסמלת את השורה אליה הוא מתקדם (השורות מסומנות מ-a עד i, לפי סדר האותיות הלטיניות, כאשר a מסמלת את השורה הראשונה של בעל המלך השחור), והמספר-את הטור (הטורים ממוספרים מ-1 עד 9, כאשר 1 מסמל את השורה השמאלית ביותר של בעל המלך השחור. ביפן האותיות מוחלפות בספרות יפניות: 一 במקום a, 二 במקום b, 三 במקום c, 四 במקום d, 五 במקום e, 六 במקום f, 七 במקום 八 ו-九 במקום i. אם כלי מגיע למצב בו הוא יכול להתקדם, ישנו סימן המוסף בסוף סימון המהלך. אם הקידום בוצע, הסימן הוא +, ואם לא-הוא =. דוגמה: S-a7+ פירושו שכסף הגיע לנקודה a7 וקיבל קידום (אם השחור הוא זה שזז). במקרה בו שתי אפשרויות פירוש לאותו סימון, גם המיקום המקורי של הכלי שזז מסומן. דוגמה: Gg7+g8 פירושו שהזהב שהיה קודם בנקודה g7 שבה את הכלי בנקודה g8.

דוגמה לתיעוד התחלת משחק (המהלך המתועד בצד שמאל הוא המהלך של בעליו של השחור):

1. P-d1 P-g2

2. B-c1 P-f2

3. Bxg5+ G-6h

במקרה של משחק נכות, התיעוד של המהלך בסעיף 1 של בעל המלך השחור מוחלף בשלוש נקודות.

שחקנים מדורגים מ"קיוּ 15" (מתחיל) (קיוּ - 級 - פירושו רמה או דרגה) ועד "קיו 1", ואח"כ מ"דאן 1" (דאן - 段 - פירושו מחלקה) עד "דאן 6", באותה דרך כמו בקאראטה. לשחקנים מומחים יש דירוג משלהם, בו דאן 4 למתחילים שווה לקיו 6. מקצוענים מדירוגים מדאן 4 ומעלה.

ביפן, ישנם 200 שחקנים מקצוענים וחברים באיגוד השוגי הלאומי היפני משחקים אחד נגד השני על שבעה תארים, מהגבוה לנמוך:

רִיוּוּאוֹ (竜王 או 龍王 - מלך הדרקונים, על-שם הכלי), תואר שנוצר בשנת 1988 כתואר הגבוה ביותר;
מֵייגִ'ין (名人 - אדם בעל מוניטין), התואר הראשון שהומצא, ומאז 1937 הוא תואר שנתי (כלומר, התחרויות עליו נעשות כל שנה);
קִיסֵיי (棋聖 - משחק קדוש), תואר שנוצר בשנת 1962 כתואר דו-שנתי, ומאז 1995 הוא חד-שנתי;
אוֹאִי (王位 - דרגת המלך), נוצר בשנת 1960;
אוֹזָה (王座 - כסא מלכות), נוצר בשנת 1953, אך אושר רשמית רק בשנת 1983;
קִיאוֹ (棋王 - מלך המשחק), נוצר רשמית בשנת 1974;
אוֹשוֹ (王将 - גנרל מלכותי), נוצר רשמית בשנת 1950.
מלבד תארים אלה, ישנו תואר נפרד הנקרא "מייג'ין של תקופת חיים", שניתן למחזיקי התואר מייג'ין למשך חמש שנים לפחות.