משחק כדורעף

לשחקנים בעלי גובה יש יתרון במשחק זה, הואיל והם יכולים לבצע הנחתות טובות ולחסום הנחתות של הקבוצה היריבה.

ב-9 בפברואר 1895, ויליאם ג. מורגן, אז מנהל החינוך הגופני בימק"א בעיר הוליוק, מסצ'וסטס, המציא משחק אשר משוחק על ידי כמה שחקנים והחוקים בו לקוחים ממשחקים אחרים, כמו טניס וכדוריד. הוא קבע שיהיו 6 שחקנים לכל קבוצה, ובאמצע המגרש תעבור רשת, והמטרה תהיה שהכדור יפגע בחלקה של הקבוצה היריבה.

בשנת 1947 נוסדה הפדרציה הבינלאומית לכדורעף (FIVB - Federation Internationale de VolleyBall). אליפויות העולם נערכו לראשונה בשנת 1949 לגברים ובשנת 1952 לנשים. המשחק צורף לתוכנית האולימפית בשנת ב1964. משחק כדורעף חופים הוכר על ידי FIVB בשנת 1986 והוכנס לתוכנית האולימפית בשנת 1996.

כיום, הכדורעף פופולרי מאוד במדינות הבאות: ברזיל, בכל אירופה ובעיקר באיטליה, הולנד, סרביה, רוסיה, סין, שאר אסיה וכמובן ארצות הברית.

משחק כדורעף מורכב ממערכות. במשחקי בוגרים משחקים בשיטת הטוב מחמש מערכות (הקבוצה הראשונה שמגיעה ל-3 מערכות מנצחת), במשחקי נוער וילדים משחקים לרוב בשיטת הטוב מ-3 מערכות.

בכל מערכה הזוכה היא הקבוצה שמגיעה ל-25 נקודות, אך אם ישנו שיויון 24, ממשיכים לשחק עד שקבוצה אחת מגיעה ליתרון של שתי נקודות. במערכה האחרונה (החמישית בשיטת הטוב מ-5 או השלישית בשיטת הטוב מ-3) מנצחת הקבוצה הראשונה שמגיעה ל-15 נקודות בתנאי שיש יתרון של שתי נקודות. הקבוצות מחליפות חלקות אחרי כל מערכה ובאמצע המערכה המכרעת (כאשר אחת הקבוצות מגיעה ל-8 נקודות). בין המערכות יש הפסקה של 3 דקות.

כל עבירה מזכה את הקבוצה היריבה בנקודה, ללא חשיבות איזה קבוצה הגישה את מכת הפתיחה. שיטה זו היא חדשה יחסית ובעבר היה נהוג שרק אם העבירה היא לזכות הקבוצה שהגישה את מכת הפתיחה היא זכתה בנקודה, ואילו אם העבירה היא לזכות הקבוצה שקיבלה את מכת הפתיחה היא ביצעה חילוף עמדות אך לא זכתה בנקודה. בשיטה הקודמת שיחקו בכל המערכות עד 15 נקודות.

שיטת הניקוד הישנה עדיין נהוגה בכדורעף חופים, שבו משחקים בשיטת הטוב מ-3 מערכות של 21 נקודות.

לפני המשחק השופט הראשי מבצע הגרלה לשם קביעת הפתיחה הראשונה במערכה הראשונה. מי שמנצח בהגרלה יכול לבחור: או את הזכות לפתוח או לקבל את חבטת הפתיחה או את אחת החלקות (את צד המגרש). המפסיד בהגרלה מקבל את האפשרות הנותרת. אם מגיעים למערכה חמישית מבצעים הגרלה נוספת כדי לקבוע שוב איזו קבוצה תהיה באיזה צד ולשם קביעת הפתיחה.ברגע שאחת הקבוצות אינה מגיעה נרשם להם הפסד טכני.

שחקן מיוחד הרשאי לשחק רק בקו האחורי. הוא יכול להיכנס ולצאת באופן חופשי במקום אחד השחקנים בקו האחורי בכל הפסקה בין הנקודות במשחק. ליברו אינו רשאי להנחית את הכדור (קרי: להכות את הכדור אל מגרש היריב מעל גובה הרשת), לבצע חסימה או להגיש מכת פתיחה. כמו כן אסור לו למסור כדור להנחתה במסירה עילית מתוך אזור ההתקפה (לפני קו 3 המטר). ישנו שחקן אחד בתפקיד זה המצוין בטופס המשחק ואינו רשאי לשחק בתפקיד של שחקן רגיל. הוא לובש בגד בצבע שונה משאר שחקני הקבוצה כדי שניתן יהיה לזהותו בקלות.

בניגוד לשאר השחקנים, בתפקיד הליברו אין יתרון לשחקנים גבוהים אלא לרוב להפך, הליברו צריך להיות שחקן זריז בעל תגובות מהירות המצטיין במשחק ההגנה.